הוריי חינכו אותי לא להשחית רכוש. אז אני לא משחיט.
הוריי חינכו אותי לא להרים דברים מהריצפה. אז אני לא מרים.
הוריי חינכו אותי לא למרוח את הלכלוך על הבגדים. אז אני לא מורח עליהם.
הוריי חינכו אותי לא להתיחס לרכוש שלי בזלזול. אז אני לא מתיחס אליו כך.
הוריי חינכו אותי לא לזרוק זבל על הריצפה. אז אני לא זורק זבל על הרצפה.
–
הוריי לא חינכו אותי לחסוך במים, אז אני לא חוסך.
הוריי לא חינכו אותי להמנע משימוש בחומרים מזהמים, אני אני לא נמנע משימוש בהם.
הוריי לא חינכו אותי למחזר, אז אני לא ממחזר.
–
ההורים שלי חינכו אותי לזרוק את הזבל לפח. בבית הספר הייתי אחד היחידים שזרק את הזבל לפח, אני לא יודע אם זה בגלל שלמדתי בסביבת חסרי נימוס באופיהם, או מכיוון שלא חינכו אותם כראוי. אבל אני? זרקתי לפח. כמו שחינכו אותי. כדי לא להרע את הסביבה… האנושית.
והינה כאן הבעיה: למה לזרוק לפח כשאפשר למחזר? הרי, אם ממחזרים אפשר לחסוך פגיעה בסביבה. אבל אני לא ממחזר. כעת, אני שואל את עצמי- למה? האם זה מכיוון שלא חינכו אותי לכך? סביר שלא, הרי אני הייתי שמח למחזר. הסיבה היא אחרת – אין לי תשתיות נוחות לכך. זה אומנם נשמע כמו תירוץ זול לעצלנות אבל לא רק זה בכך.
הינה כמה משפטים שיבהירו את העניין:
מה יותר קל – לצאת לעבר רחוב אחר בכדי לזרוק עיתונים, או לזרוק לפח שנמצא צמוד לבית שלי?
לצאת לרחוב אחר בכדי לזרוק בקבוקים, או ללכת לפח הצמוד לביתי בכדי להשליך אותם?
לנסוע לשכונה אחרת בכדי למסור בקבוקי זכוכית למחזור, או לזרוק בפח שליד הבית שלי?
ומה יותר קל, לנסוע לקצה השני של העיר בכדי להשאיר שם במרכז כלשהו את הציוד הכבד שלי (אלקטרוני \ רהיטים) אשר אינו בשימוש, או לזרוק לפח… שאם כבר ציינתי, ממש צמוד לבית שלי?
למה באזור אחד בעיר שלי יש רחבה שלמה שבה ניתן לשים מוצרי אלקטרוניקה שמישים, מקולקלים למיחזור, זכוכיות, בקבוקים, צעצועים להעברה, בגדים להעברה, קרטונים ועוד שלל דברים ובאין את זה בשאר העיר? שניים בכל שכונה. זה עשוי לגרום לתושבים למחזר.
בעודי מחפש לינקים בכדי לפרסם כאן מצאתי לינק מעניין שהחלטתי לכתוב עליו מעבר לפרסום הלינק. (אז הינה הוא). מתוארת שם שיטה מעולה בכדי לגרום לתושבים לרצות למחזר. כל מה שהם צריכים לעשות זה לחלק את הזבל שלהם לשתי שקיות שונות, אחת של דברים שניתן למחזר ועוד אחת ופשוט לזרוק אותן לפח. הכל הודות לטכנולוגית הפרדה. אגב, מישהו יכול להסביר לי למה לא שולחים למזבלות מכונות כאלו שימחזרו את מה שכבר במזבלות?
הרעיון מצא חן בעיני כמעט כמו הרעיון הנפלא שקורה בקוריטיבה – יש נגישות מעולה למחזור וכל מה שצריך זה רק להפריד את הזבל והודות לתשתיות הנוחות התושבים ממחזרים, כאשר כתגמול הם מקבלים אפשרות לנוע בחופשיות ברחבי העיר באמצעות תחבורה ציבורית ללא תשלום. כך שלמעשה העיר קונה את הזבל של התושבים שלה (נשמע דיי מוזר, אבל עובד בגדול).
אתם מוזמנים לשמוע עוד על העיר קוריטיבה בתוכנית של ניצן הורוביץ בפרק אגדה אורבנית.
מכירים עוד פתרונות? כתבו! כשאמצא פתרונות נוספים אכתוב על כך.
והינה קצת לינקים:
בנק המיחזור – כמעט כמו בקוריטיבה.