על פי וויקפדיה המונח העברי לטלפון סלולרי הוא רט"ן ( רדיו טלפון נייד). הפעם הראשונה והיחידה ששמעתי\קראתי את המונח הזה – הייתה בוויקפדיה. אז מה אני כן מכיר? "סלולר", "סלולרי", "נייד", "טלפון", "טלפון נייד", "טלפון סלולרי", "שח-רחוק" (אמממ… כן), ולסיום "פלאפון".
לא, הכוונה היא לא לרשת הסלולרית פלאפון. אלא למכשיר הטלפון הנייד עצמו. הוא מתהדר בכינוי המשונה למקצת "פלאפון". למה? זה קרה פשוט מאוד ע"י החדרת המותג היטב לצרכנים. ולא, לא כי פלאפון הם גאוני פרסום (והם לא, אומנם הפרסומות שלהם טובות, אבל הם לא גאוני פרסום), אלא בזכות היותם הרשת הסלולרית הראשונה בישראל.
מכיוון שהם היו הראשונים בארץ, זה היה מאוד קל להחדיר את המונח אל קהל הלקוחות ולגרום לו לומר את המונח "פלאפון" במקום מונח תקני יותר, או לפחות רשמי. יש עוד דוגמאות כאלו – בישראל לדוגמא, יש את המונח "במבה", המונח שייך למוצר של חברת אסם. אשר הינו חטיף בטעם בוטנים. יש עוד חטיפי בוטנים (שאגב לטעמי נראים ומרגישים בטעמם בדיוק כמו החטיפים של אסם). לחטיפים אלו קוראים "פרפר" (השייך לחברת תלמה) ו"שוש" (של עלית). אבל על אף שמם הייחודי להם, נוהג קהל הלקוחות לכנות גם אותם "במבה". וכך באופן פלא הלקוחות מחזקים את התפיסה שלהם למותג "במבה".
למרות זאת, אני מאמין שלגבי המונח "פאלפון" המקרה שונה. עצם השימוש במונח "פלאפון" כשווה ערך למונח "טלפון נייד" לא מסייע לרשת הסלולרית פלאפון. אולי פשוט כי המותג הוחדר לראשינו באופן שבו אנשים כבר לא שמים לב לעובדה שהמונח אינו רשמי והם אינם מבחינים בין שני הפירושים.
חזרנו לפלאפון אבל בואו נסטה שוב מהנושא לשם הבאת דוגמא נוספת:
"קוקה קולה". מה פירוש השם?
קוקה – החלק הראשון של המותג הוא "קוקה", שם זה נובע מכיוון שהנוסחה המקורית של המשקה הכילה את צמח הקוקה (כן, הצמח שממנו מכינים קוקאין). הסיפור שעומד מאחורי המצאת הנוסחה מאוד משעשע/מתסכל ואני ממליץ לקרוא אותו. בהמשך המרכיב הזה הוסר מן הנוסחה ולכן במוצרים של החברות המתחרות שהוקמו בהמשך לא הוכנס מרכיב זה.
קולה – מונח אשר הוטבע ע"י ג'ון פמברטון (ממציא הנוסחה של קוקה קולה) ומתייחס אל משקה מוגז המבוסס על קפאין וקרמל. כן, אל כל משקה המבוסס על קפאין וקרמל (ועל כמה מרכיבים נוספים). מאחר ובאגוז הקולה ישנו קפאין רב, במשקאות המקוריים הוכנסו אגוזי קולה אשר סיפקו את הקפאין הדרוש. (הסיפור ה[יותר] מלא – כאן). המונח לא מתייחס רק אל המשקה "קוקה קולה" אלא אל כל מתכון אשר תואם להגדרה בלינק שצרפתי. לפי מה שהצלחתי להבין אגוז הקולה הוא כבר לא המרכיב המספק את הקפאין כך שסביר שהוסר לחלוטין מהנוסחאות של קוקה קולה ומתחרותיה.
כעת, אני שואל את עצמי, למה כל הקולות מכנות עצמן תחת שם זה. אם הרי רק בקולה המקורית (קוקה קולה) היה שימוש באגוז הקולה לשם הקפאין שבו, ובקולות האחרות אין, למה גם להם אנחנו קוראים קולה?
הדוגמא שהיא אולי יותר משמעותית מבחינתי היא המונח באנגלית. מקובל בארה"ב לכנות את משקאות הקולה השונים "Coke". אממ.. למה? האם על שם צמח הקוקה? מוזר, הרי רק בקוקה קולה היה את המרכיב הזה. אז אולי על שם ה"קוקה" שבשם "קוקה קולה"? כנראה שגם פה כמו במקרה של במבה המונח הכללי מבוסס על מוצר אחד.
דוגמאות נוספות הן "גוגל" שהפך למטבע לשוני בעיקר באנגלית שפירושו "לחפש" ("To Google") גם אם זה במנוע חיפוש אחר. וגם כמובן "חברת שומר הפריג'ידר" (בתרגום חופשי מאוד מאנגלית) שיצרה מקררים (גם כאן יש ראשוניות – הם הראשונים שיצרו מקרר ביתי ראוי המכיל את כל האביזרים הנחוצים), ובעקבות ראשוניותה "זכתה" לכך שפריג'ידר הפך למונח מקובל למקרר. ומכיוון שאתם ממש מתעקשים הנה דוגמא נוספת לסיום – המונח "ג'יפ" אשר הפך שם נוסף לרכב שטח נובע משמה של חברת מכוניות השטח ששמה כמו שניחשתם\ידעתם הוא - ג'יפ.
חזרה לפלאפון: אז הם הצליחו לגרום לנו לוותר על המונח "שח-רחוק" (שאחרת היה מאוד פופולארי, כמובן) לטובת "פלאפון". אך האם זה כזה טוב עבורם?
למה בכלל אני כותב את הפוסט הזה? טוב, אני כותב אותו משום שנתקלתי לאחרונה בעת שיטוט בעמקי הרשת, בקטע תלונה של לקוחה נזעמת שמחתה כנגד חברת אורנג' שהעניקה לה שירות… לא טוב במיוחד לדבריה כאשר סיפקה לה מכשיר נייד אשר התקלקל לאחר זמן קצר, והם העבירו אותה מסע מפרך עד שהגיעו למסקנה שהמצב של הטלפון שלה אבוד. בכל אותו מכתב בו היא מתארת דברים אלו היא משתמשת במונח "פלאפון" כאשר היא רוצה לדבר על מכשירה הסלולארי.
שימו לב, ביקורת שלמה כנגד אורנג', טקסט שלילי מאוד, כאשר המלה שכתובה בו הכי הרבה היא "פלאפון".
מה זה עושה לקורא? האם הוא לא שם לב לזה ולא מקשר בין המונח "פלאפון" לחברת "פלאפון"? האם המותג פלאפון מתחזק אצלו כי הוא קורא את המונח כל כך הרבה פעמים? או אולי האפשרות הסבירה ביותר לדעתי – הוא קורא ביקורת שלילית ואל ראשו חודרת דעה שלילית על מי שנקלע לדרך במקרה – פלאפון.
ולסיום, כדאי לדעתי לציין שכאשר בבתי הספר התיכונים בארץ לומדים לקראת הבגרות בלשון, תחת המונח "הלחם בסיסים" מלמדים שישנם שמות עצם המורכבים משתי מילים שונות: (רמזור=רמז+אור). (כספומט=כסף+אוטומט). או (פלאפון=פלא+פון).
עריכה:
לאחר כתיבת הפוסט הבחנתי בשם התופעה אשר כתבתי אליה – שם גנרי.
ואם כבר אני עורך, אני רוצה לנסות תוך כדי הקלדת מילים אלו להבין מה בעצם אני רוצה לומר בפוסט הזה. שהפיכת המותג לשם גנרי לא יעילה? אני לא יכול, לא בדקתי את זה. שזה יכול להזיק? גם את זה לא בדקתי…. כנראה שהעלתי פה פשוט שיטת מיתוג שצריך לבדוק אותה. למרות שהיא כבר ידועה. חוץ מאיך עושים אותה. אבל גם לא כתבתי איך עושים את המיתוג הזה. כי… גם את זה אני לא יודע.
אך, איזו התחלה גרועה לפוסט שני. אני אומר הרבה דברים בלי פואנטה.
